הקיר. ונסטיה, נסטיה תמימה, פשוט שתתה תה, לפעמים תיקנה את הבד השבור על כתפה. * אבל היא הבינה בחשאי שהיא משגעת אותו.* הבוקר ההוא התחיל כרגיל: נסטיה הביאה סוכר בתואנה "ללוות עד הערב", חזק, שחום משיזוף, ירכיים ואפילו רצועה צרה של תחתונים כחולים כהים. אבל לנה
